לפני כשלושה שבועות, ב-22 לספטמבר, ארגון "ויקיליקס" שחרר מסמכים מסווגים של צבא ארה"ב מהמלחמה בעיראק. מדובר בהדלפה הגדולה ביותר בהסטוריה – למעלה מ-391 אלף מסמכים. המסמכים מפרטים אירועים, התקלויות, כוחות, מצבורי נשק ועוד שלל פיסות מידע אחרות שנאספו בידי האמריקאים במהלך שהותם בעיראק. מאוסף המסמכים האדיר קובץ מידע סטטיסטי לגבי אבדות ופצועים כתוצאה מכל הקרבות שכללו את אזרחי עיראק, צבא עיראק, הכוחות ה"מורדים", וכוחות הקואליציה: 109,032 אבדות, הכוללות 66,081 אזרחים, 23,984 כוחות "מורדים", 15,196 מהכוחות העיראקים ו-3,771 כוחות קואליציה.

הדמיון הרב בין ההתרחשויות בעיראק והתיחסות הצבא האמריקני אליהן לבין ההתרחשויות בעזה במהלך מבצע "עופרת יצוקה" והתיחסות צה"ל אליהן הוא מדהים. קודם כל, רק מהתבוננות שטחית במספר ההרוגים ניתן למצוא הקבלות. במהלך המלחמה בעיראק, למעלה מ-60% מההרוגים הם אזרחים. ע"פ "בצלם", במהלך מבצע "עופרת יצוקה", למעלה מ-54% מההרוגים היו אזרחים (762 פלסטינים, 3 ישראלים). במסמכים מתוארים מקרים של התעללות, אינוס, עינוי ואף רצח בידי חיילים עיראקים שמעולם לא נחקרו. בחלק מההתקלויות תועדו אזרחים שנהרגו ככוחות אויב, ובמקרים אחרים, ממשלת ארה"ב הכחישה את מותם בעוד מסמכי הצבא מראים אחרת – 15,000 אזרחים הרוגים שלא זכו להודאה רשמית. כל אלה מזכירים אירועים שתוארו בדו"ח גולדסטון, אם כי בסקלה קטנה בהרבה.

למרות החלטת ממשלת ישראל לדחות בתוקף את מסקנות דו"ח גולדסטון, השנה נחקרו ואף הורשעו מספר חיילים בעברות שיוחסו להם בדו"ח. זאת כמובן רק לאחר רעש בינלאומי ולחץ שפעל על ישראל מכל הכיוונים. כעת, צריך רק לחכות שארה"ב ועיראק יחלו לחקור את חייליהם, כמו שכבר דורשים מהן לעשות.

ואני אומר – Ya got Goldstone'd.

מודעות פרסומת
תגובות
  1. eric הגיב:

    מלחמה היא עסק מלוכלך, יש לניטשה משפט נחמד שאומר כך"he who seeks to fight monsters should see to it that in the process of doing so he does not become one himself" אז חבר, אין מה לעשות במלחמה נהרגים אזרחים ועוד שלל טעויות קשות(ללא ספק חלק נכבד אינם טעויות בכלל) אבל לבוא ולומר שאחרי ששלחת אדם להילחם למענך, לסכן את חייו והחשוב מכל לאבד חלק מאנושיותו ולבוא ולומר שעכשיו אתה שם אותו למשפט? זה אבסורד במלוא מובן המילה, גם חייל ששולח ילד פלסטיני לפתוח דלת מחשש שמטען יהרוג אותו לא ניתן להאשים בשום דבר חוץ מחשש לחייו.

    יש נסיבות שמונעים שפיטה של אנשים לדעתי, בטח לבטח אנשים שמחליטים שהם יכולים לשפוט מישהו בלי שהם בכלל היו במצב של חיים ומוות התלוי בהחלטתם.

    • מלחמה היא אכן עסק מלוכלך. אבל אני לא מדבר על אזרחים שנהרגים בטעות. אני מדבר על הרג אזרחים בכוונה תחילה. על שימוש בנשק לא קונבנציונלי נגד אזרחים (למרות הכחשות).

      אני מצטער, אבל חייל ששולח ילד פלסטיני לפתוח דלת מחשש למטען ניתן להאשים בהרבה דברים. חוסר אנושיות, עבירה על החוק הבינ"ל (וגם על הישראלי), איבוד צלם אנוש ומורך לב. זה נראה לך הגיוני שאדם שנשלח -כדי- לסכן את חייו יתחבא מאחורי ילד?

      ולגבי נסיבות השפיטה, אתה צודק בהחלט! מעכשיו רק חיילים יוכלו לשפוט אחד את השני. בכלל, אף פעם לא הייתי במצב שאני צריך לאנוס או לשדוד, אז באמת אין לי שום לגיטימציה להעביר גם על אנסים ושודדים ביקורת.

      • eric הגיב:

        אני מקווה שאתה מבין שמידע המובא ע"י גורם ולא משנה מיהו זוכה לBIAS כלשהו אז לבו ולהגיד בכוונה תכילה כאילו זה ברור שזה המצב בלי שאתה עצמך היית שם נראה לי הזוי.

        אני לא מצדיק שליחת ילד לעשות את העבודה המלוכלכת בשבילך, אבל תבין שזאת עבודה מלוכלכת ושאתה אישית לא היית במצב אז אל תשפוט, וכן אני לא חושב שיש לי או לאף אחד אחר זכות לשפוט אדם שהולך לקרב, ובטח שלא היית מפקיד את השפיטה בידי גורם צבאי, לא שאני חושב שמשפט צבאי לא יכול לעשות עבודה לא פחות אטית מבגץ או כל מקבילה אחרת פשוט כי אין לשפטו חייל בקרב נקודה.
        כשאתה נשלח לשדה קרב לא כי סתם היה בא למדינה שלך להשתלט על שטח נורמלי(ע"ע מדינה מתוקנת, לא איזה דיקטטורת עולם שלישי שמתקיימת ע"י קידום ושגשוג הטרור בתחומי המדינה שלה) אתה במצב הישרדותי עם החלטות קשות בזמן אמת בלי שום נוחות שקיימת אצל שאר העולם שבא לשפוט אותך.

        ובאמת התגובה שלך על לא לשפוט אנסים ורוצחים נראית לך במקום? ראשית כל להשתמש במילה "רצח" בהקשר של מלחמה הגנתית היא קצת לא הגיונית(ושוב אני יאמר אני לא מצדיק שום מעשה) ושנית כל אנס הוא אדם שלקח על דעת עצמו את חירותו של אדם אחר ופגע בו אנושות לכל חייו, זה נראה לך תיאור הולם לחייל בשדה קרב?

        • אני לא אומר מה שלי נראה, אני אומר מה אחרים ראו. יש לא מעט סיפורים של הדרדרות מוסרית של חיילים (כן, גם ואולי אפילו יותר בצה"ל). על חלקם שמעתי מעדי ראיה שנכחו במקום.

          זה בסדר שאתה אישית חושב שאין לאף אחד זכות לשפוט חייל בקרב, אבל אתה טועה. משם הבעיה מתחילה. חיילים לא חושבים שמישהו מסתכל על "העבודה המלוכלכת" שהם עושים, ואז הם מרשים לעצמם לבזות לא רק את הכבוד של עצמם אלא גם של הסובבים אותם וכמובן את של קורבנותיהם. שוב, אני לא מדבר על "החלטות קשות בזמן אמת", אני מדבר על חארות שאיבדו כל מוסר בסיסי (בין אם לפני השירות או במהלכו) ונותנים לעצמם לבצע מעשים אסורים. אני ממליץ לך לבקר באתר "שוברים שתיקה", תוכל לראות שם לא מעט מקרים של"החלטות קשות בזמן אמת" ולהם יש קשר מקרי בהחלט.

          לא זכור לי שהשתמשתי במילה "רצח", אבל בכל מקרה, אני לא יודע לאיזו מלחמה התייחסת בתור "מלחמה הגנתית". אני מקווה שלא למלחמה בעזה ולא למלחמה בעיראק. חייל בשדה הקרב עסוק בלחימה. הוא לוקח על דעת עצמו את חירותו של אדם אחר בסיטואציות קצת יותר נוחות. אתה מדבר איתי על bias ואז שואל על "תיאור הולם לחייל בשדה קרב". שום דבר לא הולם חייל שמבצע מעשים כאלה. לא השדה, לא הקרב, ובטח שלא שלל המזכרות שהוא בזז. חוץ מזה, כבר יש תיאוריה המסבירה למה חיילי צה"ל לא אונסים פלסטינאיות.

          • eric הגיב:

            אתה אומר מה שאחרים אמרו? אני לא מבין, היה משהו לא מובן בזה שאמרתי שכל אחד ונקודת ההשקפה שלו וכל אחד מעוות במידה כזו או אחרת את המושג "מציאות"?

            ציטוט שלך – "אני לא מדבר על "החלטות קשות בזמן אמת", אני מדבר על חארות שאיבדו כל מוסר בסיסי (בין אם לפני השירות או במהלכו) ונותנים לעצמם לבצע מעשים אסורים" –

            איך אתה קובע מה נעשה או לא נעשה? ע"י עדים? מי אלה העדים האלה? ע"י משטרה? מי זאת המשטרה הזאת? אתה לא שונה במאום מימנים קיצוניים שמקבלים בעיוורון את האג'נדה של מי שמנהיג אותם, אתה פשוט בצד השני של הספקטרום זה הכל.

            וכן, התכוונתי ל-כ-ל המלחמה הכוללת שלנו עם הערבים(כן המלחמה היא לא רק עם הפלסטינאים), לא יודע איפה אתה גר אבל במקרה בשנים האחרונות חבר קרוב שלי התחתן עם מישהי משדרות ויצא לי להיות שם לא מעט, מקום נחמד ושקט למעט המקרים שיש "צפע אדום" ואז אולי הילד בן 5 של השכן מרטיב את עצמו.

            אתה ממש רציני כשאתה חושב שזה איזה כיבוש קולוניאליסטי? מה שלחנו לשם חיילים כנגד היפים ותומכי FREE LOVE? באיזה עולם אתה חיי? בעולם של ישו שבו אתה מקבל סטירה וצריך להגיש לתוקף את הלחי השניה?

            אם הייתי מכיר אותך אז הייתי יכול לדבר איתך על הנושא בצורה נורמלית ולא בתגובות ככה שבמצב הנתון אי אפשר להיכנס ל"מי צודק יותר" אבל הגבתי פה מלכתחילה כי אתה נשמע כמו פציפיסט שלא מוכן לקום ולהילחם בשביל חייו, וזה מה שקורה עם כל אחד במדינה שלנו, כל אחד נלחם על חייו ועל עתיד המדינה וחלק גדול מהלחימה הזאת מתבצעת בשדה הקרב הקונבנציונאלי וממש לא נכון לבוא בתלונות, ועוד על סמך כל מיני גורמים חיצוניים ולא על חוויות אישיות ולומר שחיילים הם רוצחים ושהכל איזה COVER-UP גלובאלי.

            אגב למקרה שהדברים שלי משתמעים לצד מסויים אני רוצה שתדע שאתה ממש לא מדבר עם ימני ואם כבר רוב רובו של האנשים שאני פוגש רואים בי כעוד איזה שמאלני מסריח, אבל די בן אדם, תבין שכשכדור עף לך מעל הראש או לחילופין בלילה לפני החבר שעמד 10 ס"מ התפוצץ לו הראש אז אין מה לעשות אתה מאבד סנטימט לאדם מולך והוא הופך לאוייב ותו לא.

            עוד דבר שחשוב לי לומר זה שאני יודע ב100% שהכיבוש שלנו על הפלסטינאים משחיט אותנו וצריך להפסיק אותו לאלתר, אבל לבוא מהצד ולחשוב שאתה יודע הכל זאת לא הדרך, לא אני ולא אתה יודעים הכל ובטח לא אירגון בצל"ם או שוברים שתיקה או מחסום וואטץ או כל אירגון בעל צבע פוליטי מובהק

  2. קודם כל, לגבי המלחמה בעיראק, ה"עדים" שלי הם המסמכים מהלחימה. קשה לי להאמין שצבא אמריקה ימציא חומר שמפליל אותו, גם אם הוא אמור להשמר בסוד.

    לגבי עזה – שוב, לא חסרים מקרים, חלקם תועדו, אחרים נחקרו והאשמים הורשעו. אני בטוח שיש עלילות דם פה ושם אבל גם אם נבחר להגזים ולהניח שחצי מההאשמות הן כאלה, עדיין יש מספר אדיר של מקרים מזעזעים. הבעיה היא שצה"ל לא חוקר את רובם עד שארגון זכויות אדם כזה או אחר לא מניף לו ראיות בפרצוף.

    צר לי על הילד בן ה-5 בשדרות, אבל אם לא היינו עסוקים ב"להגן" על עצמנו ביו"ש (ובעבר בעזה) הילד היה מרטיב עצמו פחות.

    אני לא טוען שיש איזשהו cover-up. חלק מהלחימה היא לגיטימית לחלוטין ואינני פציפיסט, אבל אין קשר בין הקאזוס בלי להפרת זכויות אדם. מלחמה יכולה להיות "צודקת" יותר או פחות, זה לא רלוונטי. לפי מה שאתה אומר, כל עוד יש עילה צודקת לצאת למלחמה, זה בסדר אם חיילים בוזזים, משפילים, מטרידים ופוגעים באוכלוסיה. על חלק מהמקרים שאני יודע עליהם שמעתי ממקור שנוכח בעת הלחימה בעזה.

    אתה לא נשמע ימני, אבל זה כן נשמע כאילו אתה מתכחש למציאות בעזה ובשטחים, למרות כמות האינפורמציה הקיימת שמראה על מציאות אחרת. גם חברים שלי שעף להם כדור מעל הראש לא חושבים שזה בסדר אח"כ לחרבן על רהיטים של אזרחים עזתים.

    האג'נדה של ארגון "בצלם" היא תיעוד הפרות זכויות אדם בשטחים. גם ע"י ישראלים (חיילים, מתנחלים) וגם ע"י פלסטינים. מבחינתי לזכויות אדם אין קשר לפוליטיקה, אבל לצערי לימין בארץ אכפת רק מזכויות האדם של היהודים (אפילו לא של כל ישראלים).

    • eric הגיב:

      לגבי המלחמה בעירק אני יכתוב משהו קצר כי זה בסך הכל מאוד קשה לדון עליו כאן בתגובות: אני לא מאמין שכיבוש עם אחר ולא משנה איזה עם, אני כן מאמין שמי שיורק לך בפרצוץ וקורא עלייך תיגר צריך להכות בו במלוא הכח למען יראו ויראו(ככה כותבים את זה?) אבל בלי שום ספק להכות ולצאת, אי אפשר לחשוב שאתה תנחיל את הערכים שלך(בין אם טובים יותר או פחות) על עם אחר, אם הם לא עשו את זה לבד אז הם גם לא יעשו את זה בעזרתך.

      לגבי הילד בן 5, לא הבנתי למה אתה חותר שאתה אומר "להגן" על עצמנו ביהודה ושומרון? אתה הרי לא מאמין באמת שכל האיבה הפלסטינאית יצאה מתוך הכיבוש בשטחים? גם פלסטינאים מתונים כמו גם יהודים מתונים רוצים בסתר בלב שלהם שנעוף מפה(כנ"ל לגבי יהודים שרוצים את אותו הדבר על הפלסטינאים) הרי מבחינתם הם צודקים ומגיע להם האדמה ומבחינתנו אנו צודקים ומגיע לנו ארץ מולדתנו(אם אפשר לקרוא לישראל כך).
      הגורמים להרטבת הילד במיטה הם הרבה יותר מסועפים ומסובכים מהחרא שאנחנו עושים בשטחים(ואנחנו עושים חרא).

      ולא, מה שאני אומר זה ממש לא שזה בסדר, אבל זה גם לא בסדר שקנית טלוויזיה חדשה שמייוצרת בסין שהורסת את כל האדמה שלה למען התעשייה או בכלל הבית שלך שכנראה נבנה על גבם של פלסטינאים, הכל זה רזולוציה שאדם בוחר להסתכל בה אז אני פשוט מקבל את זה, עם כל הצער, שכשאתה מתמודד עם דברים מזוויעים אז כנראה שגם אתה תעשה כמה דברים מזוויעים בדרך ושפשוט אדם מבחוץ לא יכול להבין, לא כי זה בסדר לאנוס, פשוט מאותה הסיבה שאדם חולה רוח מקלים ורואים את עונשו בצורה אחרת מאשר אדם שפוי כך אני רואה חייל כזה, אדם לא שפוי שנהיה לא שפוי בגלל הלחימה, זה לא בסדר זה אפילו גרוע אבל זה קיים.

      אני לא מתכחש לכלום, לי יש חבר שמתגאה בתמונות שלו כאשר הוא מחרבן בבית קברות פלסטיני, זה מזעזע אותי עד עומק נשמתי ועדיין הוא חבר שלי, ויותר מזה, הוא אדם טוב, יותר מ90% מהאנשים האחרים שאני מכיר על העולם הזה אבל הלחימה ובכלל החיים פה במדינה מעקמים אותך לצערי וזאת הבעיה.

      אני יכול לומר בקצרה שדעתי לפתרון הוא הפרדה טוטאלית בין העמים שלנו, לשנינו מגיע כאן פיסת אדמה(אבל אני כן חושב שלנו מגיע יותר בשל היותנו מוקפים ערבים אשר כל אחד מהם הוא אויב בפוטנציאה, אין מה לעשות זאת המציאות, בניגוד לפלסטיני אשר הערבים המדוברים הם אחיהם אז לא מובן לי כל החוסר פרגון לעם הזה) אבל המדינה חצוייה במצב מוזר שמצד אחד איפהשהו בהיסטוריה קיבלנו על עצמנו את העובדה ששנינו חיים ביחד אבל בעצם לא ביחד כי יש אינספור ערבים ישראלים שרואים בעצמם פלסטינים ויש אינספור ישראלים שרואים בהם אויב ואזרח סוג ב' וזה רק קצה הקרחון של מרקם היחסים בינינו.

      אני רוצה גם לומר משפט אחרון שהוא בעצם שאלה אליך:
      אינך חושב שאם פתאום כל הפלסטינאים היו יוצאים לרחובות עם איזו דמות כמו MARTHIN LUTHER KING להפגין למען דמוקרטיה מערבית וקידום המדינה הפלסטינאית בעזרת שיתוף פעולה עם ישראל(שמה לעשות היא פלא אנושי בנוף שלנו) וזעקה כנגד האלימות שמושלכת על ישראל ובזבוז המיליונים בתרומות אירופאיות וכדומה, זה היה פותר הכל? הרי החוסן הנפשי שלנו כעם להמשיך בלחימה איתם הוא טיפה בים לעומת שלהם, הערבי חי על פיתה ובצל ועדיין קם לאיזה סוג של עבודה או מחנה טרור, אתה חושב שעם ישראל מסוגל לחיות כמו הפלסטינאים במשך 60 שנה? אין סיכוי, כולם כבר היו בורחים מפה אם זה היה המצב כך שאם הייתה זעקה כזאת מה-ר-ח-ו-ב ולא פוליטיקאים אתה לא חושב שהעם היה קופץ על ההזדמנות ומשנה את המדיניות שלו 180 מעלות?

      • קורא עליך תיגר? על מה אתה מדבר? בוש החליט לפלוש לעיראק עקב המצאות נשק להשמדה המונית וקשרים לאל-קעידה לכאורה (שניהם התבררו כלא נכונים).

        אתה חושב שהפלסטינים שנאו יהודים לפני שהם כבשו להם אדמות וגרשו אותם מפלסטין/ישראל?

        הרבה יהודים אכן חושבים שהם צודקים וש"ישראל השלמה" שייכת להם, הבעיה היא שלא רק הפלסטינים לא מסכימים, אלא גם כל שאר העולם. אז בעצם נשארנו עם רק חלק מהיהודים שבטוחים בצדקתם.

        זה נכון שיש דברים מצערים שקורים בעולם ואין לנו הרבה יכולת לתקנם: תעשיית הבשר, קורבנות הקפיטליזם, תעשיית הפרוות/עור וכו'. אבל אנחנו מדברים על מקרים שבהם אנשים עוברים לא רק על המוסר הבסיסי, אלא גם על החוק. ובניגוד לטלוויזיה והבית שלי, אף אחד לא בחר להאנס או להיות קורבן לכל סוג אחר של התעללות.

        מצד אחד אתה אומר שחיילים בלחימה מאבדים את השפיות ומצבעים מעשי זוועה, ומצד שני אתה מביא את חברך בתור דוגמא, ומציין שהוא אדם טוב. אם הוא היה אדם טוב, אז אולי אחרי אובדן השפיות הוא היה מבין כמה מזעזע מה שהוא עשה והיה קובר את התמונות ושם את הזוהמה הזו בעברו.

        אני כלל לא חושב שהבעיה היא באובדן השפיות. הבעיה היא שנאה עמוקה ומושרשת שהכיבוש מטפח. זה מעניין איך קורבנות "איבוד השפיות" של חיילי צה"ל הם תמיד ערבים. ובכלל, לא מדובר במקרים בודדים. מדובר בתופעה שחוזרת על עצמה ובה לוקחים חלק רבים מחיילי צה"ל. אנשים חפים מפשע סובלים ונהרגים כתוצאה משנאה ואף אחד לא נותן על כך דין וחשבון. הנה כתבה רק מהיום.

        לגבי שאלתך – אני חושב שצריך את לות'ר קינג בשני הצדדים. ישראל רחוקה מלהיות דמוקרטיה מערבית מתוקנת, ועם הזמן, ותודות לממשלה הנוכחית היא ממשיכה להתרחק מלהיות כזו. מה ישראלי ממוצע חושב על האפשרות של ראש ממשלה ערבי?

        אני לא יודע מה עם ישראל היה עושה אם היה המצב היה הפוך, אבל בני אדם הם יצורים מאוד resilient וקשה לשבור להם את התקווה. ראה מה קרה בזמן ולאחר השואה.

  3. רונן הגיב:

    אמנם מספר חודשים באיחור, אבל:
    שי. הרהור ופקפוק עצמי הן לרוב תכונות חיוביות, אבל הסמול הקיצוני לקח את הערכים הללו לקיצון.

    "אתה חושב שהפלסטינים שנאו יהודים לפני שהם כבשו להם אדמות וגרשו אותם מפלסטין/ישראל?"
    הסיבה היחידה שלערבים "נכבשו" אדמות נעוצה בכך שהם סירבו לכל הסדר חלוקה שהוא, ובסופו של דבר תקפו אותנו עם צבאותיהם המשולבים. הם הפסידו, ונאלצו לעזוב. חלקם גורשו על-ידינו, בצדק או שלא בצדק, וחלקם עזבו מרצונם. כשמפסידים במלחמה, יש מחיר, והם שילמו אותו.

    לומר שהיום אנחנו 100%? אנחנו לא. יש בקירבנו בני אדם מוסריים יותר ומוסריים פחות. אנחנו מפשלים, ואנחנו לא תמיד בסדר. אנחנו צריכים להיות ביקורתיים כלפי עצמנו. מצד שני, יש חוסר היגיון עמוק בלהאשים את היהודים והכיבוש כנימוק לאלימות הפלסטינית. הפלסטינים טבחו ורצחו שנים רבות לפני קום המדינה, לפני 1967 ולאחר 67. מדוע פליטים פלסטינים במדינות ערב, שמדוכאים ומופלים, אינם פועלים כנגד המשטרים המדכאים שלהם? מדוע כאשר הפלסטינים היו תחת כיבוש ירדני ומצרי עד 67, הם המשיכו לרצוח את היהודים? איך ניתן לטעון בלב שלם שהכיבוש הוא זה שגורם לפלסטינים לרצוח גברים, נשים וטף בצורות הכי מזעזעות שיש?

    הסמול, בהיותו אכול רגשות אשמה, מחפש את האשמה בתוכו. כשפלסטיני רוצח ילד, הוא עושה זאת משום שכך הוא בחר לפעול, מסיבותיו שלו, מכורח הקשרים תרבותיים פרימיטיביים שמאפשרים לו ליישב את התועבה הזו. אילו רצח חפים מפשע בקרב הפלסטינים היה נדיר, הייתי אומר שאין הקשר תרבותי. אבל כשחברה שלמה מתגייסת למען מפעל ההתאבדויות, כפי שהחברה הפלסטינית עשתה במהלך האינתיפאדה, אני יודע שמשהו רקוב אצלם. משהו שלא קשור לכיבוש.

    היהודים, שלכל הדעות סבלו יותר מאשר הפלסטינים, מעולם לא אימצו את הרצח כפי שעשו הפלסטינים. מדוע? כי אנחנו לא קורבנות, ואנחנו לא מחפשים תירוצים. אנחנו אוספים את השברים ומנסים לבנות מחדש.

    נ.ב.:
    כיבוש זה חרא, צריך להחזיר את השטחים, וישראל הרבה פעמים מתנהגת בצורה שרירותית, אטומה ולא צודקת. אני מה שנקרא שמאל. שמאל, לא סמול. שמאל. אני רואה את אי הצדק שאנחנו מבצעים, ואני מבקר אותו. מצד שני, אני סולד מהחברה הפלסטינית באופן עמוק ומלא. מדובר בחברה חולה עם הערצת מוות ורצח. הם לא קורבנות, גם אם הם מפמפמים לעולם שזה המצב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s