ארכיון הרשומות עם התג "גיימריות"

ישנם אנשים שעולם המשחקים שלהם מסתכם בשולה המוקשים וסוליטר (אולי גם לבבות). אני מתקשה להבין איך אדם שחי בחברה שלנו יכול לפספס מדיה שלמה; הדבר שקול לאדם שמעולם לא ראה סרט. מאחורי גבם של אותם אנשים מתנהל עולם חי ותוסס שפשוט בלתי-נראה לעיניהם. לאנשים האלה יש עניין מזערי אם בכלל בעולם הזה, והחשיפה שלהם אליו תלויה בסקרנותם שלעיתים נדירות מאוד מתעוררת. בתור גיימר נלהב, אני מחויב לחשוף כמה שיותר אנשים לתחביב העיקרי שלי. אני יודע שיש מספיק ז'אנרים כדי שכל אחד ימצא משהו שהוא אוהב, אבל איך חושפים אדם ללא כל רקע לעולם הזה?

איזה סרט הייתם ממליצים לאדם שמעולם לא ראה סרטים? מפתה להראות יצירות מופת עמוקות ובעלות המון ניואנסים, אבל צופה טרי יפספס את המסרים הללו ולא "יבין" אותם; נדרש סרט פשוט אך מרשים. אותו הדבר חל גם על משחקי וידאו. כשאני רוצה לחשוף מישהו ששיחק רק במשחקי פייסבוק למשחקים "אמיתיים", אני אאלץ לוותר על Mass Effect. מה שווה כל העלילה, העולם המפורט, האפשרויות המגוונות, אם לא ניתן להעביר אותם בזמן סביר לצופה מן הצד? איך משכנעים בתול-משחקים ש-World of Warcraft מציע אינסוף שעות הנאה בעולם מאסיבי עם כמות שחקנים עצומה, כשכל מה שהוא רואה זו דמות בחליפה מגוחכת רצה וקופצת ביער? מהן שווין של עשר דקות רצופות אקשן של Left 4 Dead אם לצופה אין שמץ של מושג מה מתרחש על המסך?

הבנתי שאין מה לעשות – את המשחקים האיכותיים ביותר נאלץ להשאיר להמשך, כשלשחקן הטרי יהיו האמצעים לקלוט את כל האינפורמציה בקצב שהיא אמורה לעבור בינו לבין המשחק. מצאתי את עצמי יושב בדירתי עם ידידה שהתעוררה אצלה הסקרנות לאחר שהיתה עדה ללהט שלי למשחקים, ואחרי שראתה את ספריית משחקי הפלייסטישן 3 שלי. "בוא תראה לי איזה משחק מגניב", היא אמרה. חשבתי על המשחקים הטובים ביותר ששיחקתי בהם, ואילו משחקים יענו לדרישות שהצגתי. איזה משחק קליל, שנון, פשוט אך מרשים אני מכיר? התשובה לא אחרה לבוא. "אני יודע בדיוק איזה משחק להראות לך!", אמרתי, והפעלתי את Portal.

המשחק עלה והתחלתי לחשוש; יכול מאוד להיות שהיא תאבד את סבלנותה לפני שמשהו מרגש יתרחש במשחק. אולי כדאי שאפעיל אותו מנקודה יותר מתקדמת? החלטתי לנסות את מזלי בכל זאת, ו-Valve סיפקו לי עקומת למידה מצוינת עם מספיק זמן כדי להדגים ולהסביר מה קורה במשחק ומה המטרה של השחקן. ההתלהבות לא אחרה לבוא: "אדיר!! וואו זה מטורף!", אמרה עם חיוך רחב על פניה. כדי לקצר את הסיפור וכדי להמנע מספויילרים מיותרים – בסופו של יום היא צפתה בי משחק את Portal מתחילתו ועד סופו.

לאחר כמה ימים, הצלחת המבצע המסיונרי שלי באה לידי ביטוי: "תגיד, יש לך משחק להמליץ לי עליו?", היא שאלה. "הממ, תני לי רגע לחשוב. איזה סוג משחק מושך אותך? מה את מצפה למצוא במשחק טוב?" השבתי. היא הרהרה כמה רגעים ותיארה את מה שמכונה "קווסט" או משחק הרפתקה. הראיתי לה קצת מ-The Neverhood וסרטון של The Longest Journey. היא אישרה את ההמלצה.

אני חושב שמשחקי וידאו יכולים לדבר אל כל אחד. פשוט צריך למצוא את הז'אנר הנכון – בדיוק כמו בסרטים. "זה רק קצה הקרחון", אמרתי לה. "ברוכה הבאה לעולם המשחקים!"