ארכיון הרשומות עם התג "המצור על עזה"

האינטרנט הוא ללא ספק ההתגלמות המוצלחת והבולטת ביותר של קיבוץ הגלויות המודרני. רק לפני כמה עשורים השתעשעו תסריטאי מדע בדיוני עם הרעיון של שיחת וידאו. מי חשב שתוך תקופה כה קצרה, לא רק שנוכל לנהל שיחות וידאו, אלא שהן יוכלו להתנהל עם כמה אנשים במקביל, מכל רחבי העולם!? לכל הדעות, הישג מרשים ביותר. ההישג הזה – ועוד רבים דומים לו – מאפשר לנו לתקשר בזמן אמת עם כל מי שיש לו חיבור אינטרנט.

למרות ההשוואה של ויכוח באינטרנט להשתתפות בספיישל אולימפיקס, זהו ספורט אינטלקטואלי שאני אוהב לקחת בו חלק. בכלל, לשמוע מה יש לאנשים ממקומות שונים להגיד על נושאים ברומו של עולם (תיאוליגיה, פילוסופיה, פוליטיקה ושאר הנושאים שמדביקים תווית של "חופר" על כל מי שמדשדש בהם יותר מ-5 שניות) זה לא רק מעניין, אלא לעיתים קרובות גם מאיר עיניים. הרבה מהאידאולגיה שפיתחתי עם השנים הושפעה על-ידי התפכחויות מסוג זה; כאלה שעוזרות לאדם לצאת מהסביבה הסובייקטיבית שלו, ולראות דברים מלמעלה.

בתקופה האחרונה, בעקבות אירועי המשט לעזה, אני מוצא את עצמי בחזית הסברתית מול כמעט כל מי שהוא לא ישראלי. כל וידאו שדובר צה"ל שחרר לרשת היווה עוד תחמושת בזירת קרב ההסברה הישראלית. עמדתי איתן מול אנשי העולם שטוענים שישראל לא היתה בסדר, אך ככל שעבר הזמן, וככל שהצטבר עוד ועוד ידע, מצאתי את עצמי בעמדה שכבר היה קשה מאוד להגן עליה. על כל טיעון שדוגל בלגיטימציה הישראלית למבצע ההשתלטות, הועלו שלושה טיעוני נגד. זה נכון שאת פעילי השלום לא ממש עניין אם הם יגיעו לעזה או לא, אבל האם זה רלוונטי? זה נכון שהם הביאו סכינים ואלות, אבל למה ישראל השתלטה על הספינות במים בינלאומיים – מים שבהם אין לישראל כל ריבונות? אה, כן, זה כדי למנוע מהן לשבור את המצור. אותו מצור שאמור למנוע הכנסת חומרים שעלולים להוות איום על ישראל, כמובן: סומסום, כוסברה, חלבה, מחברות לימוד, נעליים, ריבה ועוד. מיעוט מבין הישראלים יסכים להודות שההחמרה במצור לאחר עליית החמאס לשלטון היתה אמורה ליצור לחץ פנים-פלסטינאי על החמאס. אבל גם ההודאה הזו לא עוזרת, שכן המצור הוא עונש קולקטיבי על מעל מיליון תושבים עזתים. עונש קולקטיבי הוא לא רק פגום מבחינה מוסרית, אלא גם לא עומד במבחן החוק הבינלאומי.

בקיצור, משימת ההסברה הפכה משימה בלתי אפשרית. באמת שניסיתי. אם חושבים על זה קצת, עצם העובדה שישראל זקוקה להסברת כמעט כל פעולה שהיא עושה, היא אבסורדית. לכן נותר לי רק דבר אחד לבקש מהמדינה: ישראל יקרה, בחיאת, עזרי לי קצת במסע ההסברה, ותפסיקי כבר לעשות כל-כך הרבה שטויות?